גופנו הוא ממלכה שלמה שמכילה מעבר ליכולות הפיזיולוגיות גם אינסוף סיפורים, תמונות, חוויות, תחושות ורגשות. מכיוון שלרוב אנחנו לא שומרים איתו על קשר למעט אירועים מיוחדים, אין לנו גישה לאוצרות שבתוכנו.

אחד הדברים היפים והמפתיעים בטיפול גופני הוא קבלת מפתח לעולם חדש ומרתק, לעולם הפנימי שלנו, אשר נמצא כל כך קרוב כמו העור שלגופנו, ועם זאת מרגיש כל כך רחוק להבנה והסבר.

לגופנו רקמות, מערכות ואיברים רבים ולכל אחד מהם יש תפקיד מדעי ותפקיד אישי, סיפור משלו.

אני מדברת על דבר שנקרא זיכרון תאי – היכולת של תאי הגוף לאחסן זיכרונות ברמה תחושתית של החוויה. למשל, בתהליך רברסינג (לידה מחדש) שמלווה בנשימות, צליל פעימות לב או מים ונעשה בתנוחה עוברית, ניתן לחזור בזיכרון שלנו לחוויית הרחם הראשונית וגם לחוויית הלידה. זיכרונות אלה לא דומים לחוויות ילדות, אותן ניתן לזכור בקלות יחסית ושהותירו עלינו רושם כלשהו ונרשמו באמצעות פעילות מוחית. זיכרונות תאיים (הנאגרים בתאי הגוף) מדברים איתנו ברמה הבסיסית של חוויה שהייתה שם לפני שנוצרו המילים. גוף זוכר מה קרה לו ולנו, איפה היינו ומה הרגשנו!

מניסיוני זוהי התנסות מרגשת מאין כמותה ועוצמתית, שפותחת את הראיה והתודעה שלנו לעולם פנימי שלם שלרוב נעול ואין דרך "רגילה" להגיע אליו, אין לנו את הכלים.

למה זה טוב? היכולת להתחבר לזיכרונות תאיים מהווה מקור לחידוש כוחות וגילוי יכולות, איתם באנו לעולם, מנקה את האבק מההבטחה איתה ואליה נולדנו, מאפשרת מעין RESTART פנימי.

לחילופין, במקרים אחרים, עבודה עם זיכרון תאי יכולה לעזור לבצע תיקונים בחוויות ראשוניות לא חיוביות ולהביא מזור לפצעים ישנים, אותם הגוף סוחב בתוכו ברמת החוויה הסובייקטיבית, ברמה של תחושה שלא תמיד יש לה מילים.

בתרפיות מגע אנחנו יכולים להיפגש עם הגוף שלנו ועם זיכרונותיו הרבים בדרך קלה, זמינה ואוהבת.

עיסוי רקמות עמוק, למשל, מעבר להיותו שיטת עיסוי לגב כואב וכתפיים תפוסות, הוא כלי תחבורה מדהים לנסיעה בשבילי ממלכת הגוף וחשיפת הנופים הפנימיים שבה. במגע עמוק (אך מתחשב!) על רקמת השריר והעצם אנחנו פותחים פינות נסתרות שמחביאות סיפורים קטנים וגדולים, שממשיכים להתקיים במקביל לחיי היומיום החיצוניים והמאורגנים שלנו ומחכים לאורחים.

לאנשים שמתקשים לדבר או פשוט לא מוצאים טעם עוד במילים, ועם זאת מעוניינים וזקוקים לתהליך ריפוי ושינוי, תרפיה גופנית יכולה להיות מתנה במובן של דרך ישירה לעקוף את מנגנוני החשיבה הרציונאלית והביטוי הורבאלי על מנת לגעת בדבר עצמו.

בהתחלה אולי הגוף קצת יחשוש, יתכווץ, פעם ייתן להתקרב ופעם אולי ייסוג, אבל לבסוף יסכים וירפה, ירגיש בטוח ויגלה סודות וחוכמות. ממש כמונו. ועם הזמן תתפתח ידידות ושכנות מופלאה בינינו לבינו, שהיא בסיס לא רע לתחושה גופנית נפשית שלמה יותר. מה יותר נעים מלהרגיש "נוח בעור שלנו"?     

והעיקר – תאהבו את עצמכן, על כל יופייכן ועל כל הפגמים (או לפחות הרוב). הגוף והנפש אוהבים את זה ויחזירו לכן כפל כפליים מהאוצרות שלהם.